בוא לטסמניה, בוא לטסמניה

טיפים לנוסעים לטסמניה!

גזרו ושמרו.

וגם טיפה סיפורים על הטיול שלנו. טסמניה נהדרת. תהנו.

ו----------ו

יש אי אחד, די גדול, שקוראים לו אוסטרליה. לצידו יש אי אחד, קצת יותר קטן, שקוראים לו טסמניה. לצידו יש אי אחד, קצת יותר קטן, שקוראים לו ברוני איילנד. לצידו יש אי אחד, קצת יותר קטן, שקוראים לו סטלייט איילנד. באחרון לא היינו (הוא לא מיושב ואין לשם תחבורה) אז אני לא יודע אם יש לצידו עוד איים יותר קטנים.

ו----------ו

טיול בטסמניה הוא בדרך כלל סיבוב סביב האי. הכיוון לא ממש משנה. אפשר להתחיל בדרום (הובארט) או בצפון (דבנפורט או לנססטון) ואשר להסתובב עם או נגד כיוון השעון. צריך לפחות שלושה ימים לכל צד (המזרחי והמערבי), ולפחות יום אחד מלא בהובארט.

אנחנו התחלנו בהובארט ונסענו נגד כיוון השעון.

טסמניה מוקפת כולה בחופים יפים השוכנים במפרצים שלווים, ורוב שטחה הוא יערות גשם עם הרבה מקווי מים, נחלים ומפלים. אם אתם נוסעים בכביש ורואים פנייה לנקודת תצפית, בד"כ כדאי לעצור בה.

בטסמניה, כמו בשאר אוסטרליה, יש רשת מאד מוצלחת של מרכזי מידע לתיירים. הם מסומנים ב-i צהוב על רקע כחול. הם תמיד מחלקים מפות בחינם, וכמות עצומה של ברושורים על אטרקציות בסביבה.

יש ספרון קטן שנקרא "60 Great Short Walks". יש בו (ניחשתם) שישים מסלולי טיול באורך עשר דקות עד יום, כולם נהדרים. מקבלים אותו בחינם בכל טוריסט אינפורמיישן והוא היה לנו שימושי בתכנון הטיול לפחות כמו הלונלי פלנט.

כמו כן, בכל חלקי טסמניה יש יקבים רבים. בכולם אפשר לעצור, לטעום יין בחינם (אבל לעתים קרובות יותר ממה שאתם מצפים היין יהיה טעים לכם ותקנו אותו) ולעתים גם לאכול.

ראשית נסענו לפינה הדרום מזרחית של האי, שם נמצא חצי האי טסמן (Tasman Peninsula). זה די מטופש שבאי בשם טסמניה יש חצי אי בשם טסמן, אבל עמק יזרעאל וזה.

חצי האי הזה מחובר לטסמניה ברצועת יבשה צרה ברוחב כמאה מטרים, ודי מדהים לנסוע שם. לכן בראשית ימי ההתיישבות האירופית באי בחרו את המקום הזה להקים בו מושבה של קונביקטס (אסירים?), כי קל לשמור עליו. מצד שני, אם האסירים הבריטים היו מצליחים לברוח הם עדיין היו תקועים בטסמניה, אז אני לא רואה את הפואנטה שבשמירה.

היום מנצלים את הגיאוגרפיה הזו כדי לבודד בחצי האי הזה אוכלוסייה בריאה של שדים טסמניים.

פתח סוגריים.



שד טסמני

שד טסמני הוא חיית כיס שחייה רק בטסמניה. הוא נראה כמו עכברוש גדול, אבל חמוד ולא מפחיד. כשהוא מתרגש כלי דם בפה שלו ובאוזניים שלו מתרחבים ונראים אדומים. כמו כן כשהוא מוצא טרף או מזדווג הוא משמיע צווחות רמות. (מזכיר מין אחר של יונקים, אולי?) מסיבות אלו קראו לו האירופאים הראשונים באי "שד טסמני". למרבה הצער, הוא לא מסתובב סביב עצמו במהירות.

לפני כ-15 שנה התחילו השדים לחלות במחלה מדבקת: מין גידול מכוער על הפנים שלהם שהורג אותם. לא יודעים מה גורם למחלה או כיצד לרפא אותה.

מוזר שאף אחד לא הציע את הרעיון שהמחלה היא עונש לשדים מאלוהים על ההתנהגות הרעה שלהם, או משהו כזה.
סגור סוגריים.

אז בחצי האי טסמן יש לכם את הסיכוי הטוב ביותר להתקל בשד טסמני בריא בטבע. תסתכלו טוב בעיקר בשעת השקיעה וסעו לאט, הם אוהבים להדרס.

כמו כן יש שם אתרים הסטוריים של הקונביקטס. יש את הפארק ההסטורי בפורט ארתור (בערך 25$ לאדם, כשהגענו היה כבר סגור) ואת מכרות הפחם (חינם), שניהם אתרי מורשת עולמית. אני אישית מוצא את ההסטוריה של אוסטרליה קצת רחוקה ממני, ולכן משעממת, אבל אולי זה אני. הייתם לוקחים תייר לא יהודי למוזיאון במחנה המעצר בעתלית, או לגבעת התחמושת? אז אותו דבר.
יש שם גם חופים יפים ונקודות תצפית. שווה לעצור בקשת טסמן ובאתרים הנוספים על אותו כביש.

משם המשכנו דרך העיירה Sorell (סופרמרקט, דלק, אינפורמיישן) לעיירה Triabuna. יש שם ווי פיי חינם במרכז מבקרים. אפשר לקחת משם קרוז למריה איילנד, שכולו פארק לאומי. זה יקר. הפיש אנד צ'יפס בטריילר ליד הנמל טעים, לא יקר והמנות גדולות.

ו-----------ו

אני: ממש אפשר לראות מפה למה קוראים לזה Wineglass Bay. ממש יש לו צורה של כוס יין!

שירה: מה? אני בכלל לא רואה את זה.

אני: הנה, אלה השוליים של הכוס, ופה צריכה להיות ידית... אני אראה לך על המפה, בטח במבט מלמעלה זה יותר ברור.

(מוציאים מפה)

אההה... בעצם זה בכלל לא וויינגלס ביי, זה קולס ביי... וויינגלס ביי בצד השני של הפארק... טוב תשכחי מזה...

ו-----------ו

האטרקציה המרכזית בחוף המזרחי היא פרסינט (Freycinet) נשיונל פארק. יש שם חופים נפלאים (אל תפספסו את Honeymoon Bay ואת החוף היפה מתחת מרכז המבקרים).

כניסה לפארק עולה 24$ לרכב ליומיים. כדאי מאוד לקנות פס לכל הפארקים באי לחודשיים ב- 60$. זה ישתלם לכם.

ויינגלס ביי

יש שם גרייט ווק לתצפית לוויינגלס ביי שהוא טרק חובה. המפרץ יפה מאוד. למעשה קוראים לו כך כי בתקופת ציד הלוייתנים היו גוררים את הלוייתנים המדממים אל המפרץ הזה ומבתרים אותם שם ומי המפרץ היו מאדימים מדם כמו כוס יין.

כמו כן ממש כדאי לנסוע לתצפית מהמגדלור ב- Cape Tourville. זה לא הרבה נסיעה, וזה ממש יפה.

יש בפארק עוד המון שבילי הליכה, שבטח אם הייתי הולך בהם הייתי אומר שגם הם שבילי חובה שאסור לוותר עליהם. אבל לנו (ואני מנחש שגם לכם) היה זמן מוגבל ביותר.

מיד לפני הכניסה לפארק יש עיירה פיצפונה בשם Coles Bay. אפשר לקחת משם קרוז לויינגלס ביי (יוצא כל יום בצהריים). אני בטוח שהוא יפה, והוא יקר נורא (משהו כמו 130$ לאדם). לא נסענו.

החוף והאי. ביצ'נו.

משם המשכנו צפונה לעיירה החמודה ביצ'נו (Bicheno). החוף שם (Redbill beach) נכנס לרשימת הפיינליסטים של "החופים היפים בטיול עד כה". יש שם טיילת לאורך כל החוף. ללכת את כל הטיילת לוקח בערך שעתיים. אנחנו נסענו בין נקודות נבחרות: יש שם Blowhole יפה, והחוף הנ"ל. יש שם תצפית שנקראת Whalers lookout. זו הליכה של כעשרים דקות, ומלמעלה יש נוף מרהיב 360 מעלות. כמו כן יש שם אטרקציה של הפלגה בספינה עם רצפת זכוכית - רואים דגים וכו'. המחיר סביר (כ-25$ דולר לאדם) אבל דווקא ביום שהגענו היה סגור. :-(

מול העיירה יש אי קטן בשם Diamond Island. כשיש שפל אפשר ללכת אליו ברגל, וזה די מגניב ומיוחד. רק אל תשארו יותר מדי זמן, אחרת תתקעו שם בגיאות.

אחת האטרקציות שם הוא סיור לראות פינגווינים גמדיים עולים מהים בשקיעה. אנחנו כבר ראינו את ניו יורק של הפינגווינים בפיליפ איילנד אז לא הרגשנו צורך.

כ- 4 קילומטר צפונית לביצ'נו נמצא Douglas Apsley National park. זו נסיעה של כ-7 ק"מ מהכביש. במרחק 10 דקות הליכה מהחניון יש אגם קטן ונפלא. ממש מומלץ להביא בגדי ים וקצת אוכל ולעשות שם פיקניק. אפשר להמשיך משם לטרק שלוקח כשעתיים וחצי (הוא נחשב גרייט ווק) אבל אנשים שפגשנו שחזרו משם אמרו שהוא לא משהו (יחסית, כן?).

"אחי, מה אתה עושה? אתה נראה כמו אדיוט!"

כמה ק"מ צפונית לשם נמצא Natureworld. הגענו לשם בדיוק בזמן לשעת ההאכלה של השדים הטסמנים (15:30, יש כמה פעמים ביום) וזה היה ממש מעניין. הגיעה מטפלת בשדים (גם כן שורה בקורות חיים) והאכילה אותם (בבשר של וולאבי) והסבירה על אורח החיים שלהם ועל המחלה, ואפשר היה ללטף אותם. כמו כן ניתן לקנות אוכל לחיות (דולר לשקית, שקית אחת זה די והותר) ולהאכיל את הקנגורואים. הם אוכלים ממש מכף היד וזה חמוד. כמו כן יש שם וולאבי, אמו, ציפורים רבות, וומבטים, וטווסים לבנים ממש יפים. יש בטסמניה כמה מקומות שבהם אפשר לראות חיות בשבי מקרוב - מרכזי שיקום, גני חיות וכו'. אני לא יודע מי הכי טוב, אבל אנחנו היינו מרוצים מהביקור הזה. (18$ לסטודנט)

משם המשכנו צפונה לכיוון Saint Helen. בדרך עשינו את העיקוף ועלינו לעיירה Saint Mary. לונלי פלנט ממליץ על העיקוף בזכות הדרך ההררית המפותלת והיפה. הדרך באמת יפה, אבל בהמשך הטיול היו לנו כל כך הרבה נסיעות כאלה. שווה את העיקוף רק אם יש לכם זמן. בעיירה עצמה יש אתר קמפינג חביב בחינם, ורבע שעה ויי פיי חינם בחנות עם האופוסום הסגול.

סנט הלן נמצאת בקצה הדרומי של מפרץ האשים (Bay of fires) הסלעים סביב המפרץ מכוסים בסוג של טחב בצבע כתום, אבל לא בגלל זה קוראים לו ככה. כשהגיעו לשם האירופאים, הם ראו הרבה מדורות של אבוריג'ינים סביב המפרץ. המפרץ הזה הוא אחד המקומות היפים בטסמניה! אין שם יותר מדי אטרקציות - פשוט להנות מהנוף, ואם יש מז"א יפה אפשר לטבול בים. אנחנו ישנו שם באתר קמפינג ממש על הים וזה הרגיש כמו לישון בתוך גלויה.

משם המשכנו לכיוון לנססטון (Launceston). בדרך עצרנו במפלי קולומביה - המפלים הגבוהים בטסמניה. הטיול אליהם אורך כעשרים דקות, והוא שווה הליכה אפילו אם לא היו מפלים בקצה: הולכים ביער גשם צפוף עם עצים מרשימים. זה כמובן נמצא בספרון של הגרייט ווקס. יש עוד כמה גרייט ווקס על הכביש הזה, אבל התרשמנו שהם די דומים אז ויתרנו. הייתה לנו המון נהיגה באותו יום.
הדרך עוברת בסקוטסדייל. אין לי מה להגיד עליה. מסקוטסדייל ללנססטון יש שני כבישים. עדיף לנסוע בזה הפחות ראשי, שעובר דרך Lilydale. הוא פחות מפותל והררי, ושניהם לוקחים בערך אותו זמן. בדרך עוברים ליד חוות גידול הלוונדר הגדולה בחצי הכדור הדרומי. (האוסטרלים חולים על זה: "הדבר הכי גדול בחצי הכדור הדרומי". עם מי אתם מתחרים בכלל?) אמור להיות שם בית קפה נחמד עם נוף לשדות הלוונדר אבל הם רצו 7$ לאדם רק דמי כניסה לקפה אז התעצבנו ונסענו.

לנססטון היא עיר ממש חמודה! יש שם את אוניברסיטת טסמניה, ומלא מוזיאונים, ובאופן כללי הרבה מה לעשות. אכלנו שם צהריים בהמבורגרייה שלונלי פלנט ממליצים עליה - "סול בורגרס" ובאמת היה ממש טעים. שירה אומרת שהבשר היה יותר בריא מבשר רגיל - בלי הרגשת האיכסה שיש אחרי שאוכלים המבורגר רגיל גדול. אני אכלתי את הצמחוני (מס' 26) וגם היה טעים.

האטרקציה המרכזית היא Cataract Gorge - כמה דקות נסיעה ממרכז העיר. יש שם צוק שלמרגלותיו אגם נחמד עם פארק ובריכת שחייה (חינם) אפשר לעשות שם טיולים החל מעשרים דקות עד טרקים של יום. לצערי הסתפקנו בקצר - היינו צריכים להמשיך לנסוע. אם היה לנו עוד זמן הייתי הולך גם למוזיאון למכוניות עתיקות - נראה לי מגניב.

לדעתי כדאי לתכנן לישון בלנססטון לפחות לילה, אפילו על חשבון לילה בהובארט, אם צריך.

משם נסענו ישר ל- Cradle Mountain National Park. יש שם כמה וכמה טרקים קצרים של פחות משעה - כולם נהדרים. הם יוצאים מאזור הלודג', פחות או יותר. טיילנו שם מאוחר, בשעת השקיעה. וראינו כמה וכמה וומבטים חמודים (Wombat- חיית הכיס היחידה ש"הנסון" כתבו עליה שיר. תודו שאתם מזמזמים אותו עכשיו).

למחרת עלינו לתצפית Marion lookout וראינו את כל הפארק מלמעלה. יפה מאוד. ויתרנו על להקיף את כל האגם (גרייט ווק בפני עצמו) והלכנו רק עד הסלע הגדול וחזרה.

יש בפארק הזה אטרקציה שנשמעת חמודה, של קניונירינג - נותנים לכם wet suit וקסדה ומטיילים בתוך הערוץ. יש להם טיול קצר של שלוש שעות (100$) וטיול ארוך (ואתגרי יותר, כולל מפל תת קרקעי או משהו כזה, 180$). ביום שאנחנו הגענו היה להם רק את הטיול הארוך, וזה היה יותר מדי זמן וכסף בשבילנו. ספרו לנו איך היה אם תלכו. חפשו את הפלאייר הכתום שלהם באינפורמיישן סנטרס או שפשוט תגיעו למשרד שלהם ממש ליד מרכז המבקרים של הפארק. הטיולים יוצאים בשמונה וחצי, כדאי להגיע קודם.

בפארק הזה יש טרק שנקרא "Overland Track" שחוצה את הפארק מצפון לדרום. הוא 85 ק"מ ואורך 5 או 6 ימים. יש בקתות לישון בהן בלילות. זה טרק מפורסם מאוד ונחשב סוג של טקס התבגרות באוסטרליה, קצת אולי כמו שביל ישראל. צריך להזמין פרמיט מראש, וזה עולה משהו כמו 180$. זה טרק שהייתי רוצה לטייל בו פעם.

משם נסענו לסטרהן (Strahan) - עיירה בחוף המערבי. בדרך לשם אפשר לעצור בדיונות שאמורות להיות מרשימות. יש שם שפע של אטרקציות ימיות - גלישה, קיאקים, חופים יפים וכו'. לצערנו באותו יום היה מזג אוויר קצת אפרורי ולא היה לנו מצב רוח לים. עשינו שם הליכות נחמדות על הטיילת. כל יום בחמש יש שם הצגה שמספרת את הסיפור של המקום. היא אמורה להיות ממש נחמדה ולא יקרה, בערך 10$ לאדם. היא רצה כבר 20 שנה ברצף והיא ההצגה הכי ותיקה באוסטרליה. לא ראינו. בפעם הבאה.

בדרך משם דרומה עוברים בעיירה Queenstown. גם אם לא עוצרים שם, שווה לעשות סיבוב של דקה עם האוטו ולראות את האנדרטה של תעשיית הכרייה - יפה ומרשימה, ואת הרכבת העתיקה. לא מזמן שיפצו את הרכבת וחלק מהפסים ואפשר לנסוע איתה לסטרהן במחיר מופרע של 110$ לאדם.

כמה ק"מ אחרי היציאה מקווינסטאון יש פניה שמאלה לתצפית. חובה! תצפית מדהימה. לכו בגשר התלוי עד הסוף, יש הפתעה למטה.

בדרך משם לכיוון הפארק הלאומי אגם סיינט קלייר הכביש מתפתל בין שני פארקים לאומיים. יש שם כמה גרייט ווקס לא ארוכים וממש יפים. אנחנו הלכנו לראות את מפלי Nelson Falls ואת ההליכה לצד פרנקלין ריבר והיה מאוד יפה.

בערב הגענו לפארק הלאומי Lake St. Claire. זה הפארק הכי פחות מרשים מכל אלה שביקרנו בהם. יש שם אגם נחמד והרבה יער והמון וואלבים מקפצים, וזהו.

ו----------ו

שירה: כדאי לפנות כאן ימינה, יש שם פארק לאומי עם מפלים ממש יפים.

אני: עוד פעם מפלים? כמה מפלים יפים אפשר לראות? נראה לי מיצינו את נושא המפלים. וגם את היערות גשם. וגם חופים לבנים עם מי טורקיז צלולים. כל היופי הזה הגיע לי כבר עד פה!

ו----------ו



Russel Falls

משם נסענו למפלי ראסל (Russel Falls) - סטייה של כשעה מהכביש להובארט. אלו המפלים המפורסמים ביותר בטסמניה, ובצדק! הם מרהיבים. אנחנו הלכנו עד בסיס המפלים וחזרנו, כי רצינו להגיע להובארט בזמן לשוק של סלמנקה (טעות של חובבנים). יש שם כמה טרקים לא ארוכים שמטפסים אל ראש המפלים - אין לי ספק שהם נהדרים גם.

הובארט (Hobart), בירת טזמניה, היא עיר חמודה. לונלי פלנט מהללים את השוק שיש בשבת בבוקר בסלמנקה, ואפילו כוללים אותו ברשימה של חמשת האטרקציות הכי טובות בטסמניה, אבל האמת היא שזה שוק לא משהו, מלא במזכרות לתיירים, חפצים מיותרים וכו'. אם אתם בכל מקרה בשבת בהובארט אפשר לקפוץ, אבל אל תתכננו את הטיול לפי זה. לעומת זאת, בימי ראשון בבוקר יש שוק איכרים קטן וחמוד ברחוב אליזבת'. יש שם ירקות ממש יפים וכמה מאפיות ויקבים ומבשלות ואפשר לטעום בחינם. אפשר גם לאכול שם.

האטרקציה העיקרית בהובארט היא המונה (MONA) - מוזיאון לאומנות ישנה וחדשה. זה מוזיאון לאומנות, אבל קצת שונה ממוזיאונים רגילים. למשל, בחדר אחד יכולים להיות מומיה ממצרים העתיקה, ציור אימפרסיוניסטי מאירופה ושולחן פינגפונג, ויש בזה הגיון, אבל צריך לשבור את הראש מהו. או לשאול מישהו מהצוות. אל תפספסו את העבודת וידאו בה שלושים מעריצים שרים אלבום של מדונה א-קפלה, ואת המכונה שאוכלת בצד אחד ומחרבנת בצד השני (זמן קקי: כל יום בשתיים בצהריים). המוזיאון נמצא בלב כרם וגם הסביבה שלו מאוד יפה.

כעשרה ק"מ מהובארט נמצא הר עצום בשם Mt. Wellington. יש משם תצפית נפלאה על הובארט. ביום טוב אפשר לראות משם את החרמון! סתם. אבל אפשר לראות ממש רחוק בטסמניה. אל תפספסו. בפסגה יש ארובה עצומה. לא הצלחתי לברר מהי. אשמח אם תגלו ותספרו לי.

לא רחוק מאיזור סלמנקה, ברחוב Murray 11, יש בית קפה שנקרא Daci & Daci. העוגות שם נראות מד-הים.

כמו כן, ברחוב אליזבת, קצת יותר למעלה, יש קולנוע בן מאה שנה בשם State Theatre. יש שם גם קפה נחמד וחנות ספרים. ראינו שם שני סרטים. (15.5 דולר לסטודנט)

קצת דרומית להובארט נמצאת טיילת השחקים בטהונה (Tahune Forest AirWalk) מדובר בטיילת ברזל ענקית שבנויה על עמודים מעל צמרות העצים. זה די מגניב, אבל לא אטרקציית חובה.

עוד קצת דרומה נמצאת העיירה סייג'נט (Cygent), ממנה אפשר לתפוס מעבורת לברוני איילנד (Bruni Island) (30$ לרכב בערך). 

האי הזה מורכב משני חלקים שמחוברים בלשון יבשה ממש (ממש) צרה. האטרקציות העיקריות באי, מלבד ההתרשמות מהגיאוגרפיה המיוחדת, קשורות באוכל. יש שם יקבים, מחלבות בוטיק, בית עישון לבשר וכו' וכו' וגולת הכותרת - אויסטרים ברמה עולמית (כך אומרים. אנחנו לא כל כך אוכלים פירות ים). אפשר לעשות שם טיול יום נהדר. הערה חשובה: למעט הכביש הראשי, כל הכבישים באי לא סלולים. וגם בכביש הראשי קטע הכביש שעובר בלשון הצרה בין החלק הצפוני והדרומי לא סלול, ואם אתם עם רכב שכור זה עלול להיות להיות בעיה. בחלק הדרומי של האי יש פארקים לאומיים עצומים, אבל למי יש כח לטייל עם כל כך הרבה אוכל בבטן?

לסיכום, טסמניה היא חלקת גן עדן עלי אדמות, עם נופים נפלאים ומגוונים, אוכל טעים ואנשים רגועים ונחמדים, ככל שפגשנו בהם.